מאת: נעלולה
ערן ב.י (38), תסריטאי תיכון השיר שלנו, יצר סדרת דרמה אינטרנטית חדשה. תפסנו אותו לשיחה
אתה כותב לתיכון השיר שלנו. לא עברת את הגיל?לפני כשנה פנתה אליי רונית ויס ברקוביץ, היוצרת והעורכת של תיכון השיר שלנו, והציעה לי לחזור לימי התיכון העליזים ולהיות תסריטאי ראשי של העונה השנייה. שמחתי על ההזדמנות, גם בגלל שאני מאד אוהב לעבוד עם רונית וגם בגלל שבעקבות כנס מחזור של התיכון שלי שהתרחש חודשיים לפני ההצעה, קצת הרגשתי שאני במילא חוזר נוסטלגית לגיל הכיפי הזה ובא לי לספר את סיפור התקופה ההיא.
על מנת לכתוב לצעירים לא מספיק להיזכר נוסטלגית במה שקרה לי. מעבר להתחברות לילד שבי (זה תמיד כיף להתחבר לשם) עשיתי תחקיר, גיבשתי לי קבוצת "יועצים" צעירים בני נוער וגייסתי גם דיאלוגיסטים צעירים יותר על מנת שהשפה שלי לא תשמע זקנה מדי.
המסקנה שלי היא שהדברים המהותיים (אהבה ראשונה, מקובלות, הגשמה עצמית, ריב עם ההורים, יחסי תלמידים מורים ואפילו התעסקות בטסט הראשון) לא השתנו במרוצת השנים, אבל הסממנים עצמם, גם של קודי ההתנהגות וגם של הדיבור משתנים מאד וכוללים בתוכם התייחסויות לשינויים טכנולוגיים שהנוער חי אותם כל הזמן.
מאחר שזו סדרה מוזיקלית התעדכנתי במגמות המוזיקה החמות כרגע, מה שגם חשף אותי לכמה הרכבים חדשים ומאד מעניינים.
אז איך בכלל מגיע תסריטאי לכל הפרויקטים שהוא מעורב בהם?
סוללי הדרך הגדולים ביותר של תסריטאי הם המסמכים שהוא מייצר. ככל שהם כתובים יותר טוב ומכילים רעיונות טובים יותר כך נפתחות לו עוד ועוד דלתות.
את נקמת המחוננים יצרתי יחד עם רועי סטריקובסקי (שהוא אגב זה שבא עם הרעיון המקורי) במסגרת היותי מנהל פיתוח התוכן ב-JCS. לתפקיד הזה הגעתי לאחר שהייתי תסריטאי ואיש קריאטיב בכמה סדרות ריאליטי (סוף הדרך, דרוש מנהיג) ויצא לי להשתתף בפיתוחן של עוד כמה וכמה תוכניות. בהתחלה כאיש קריאטיב ותסריטאי לאחר מכן כעורך משנה ועורך תוכנית ולבסוף, כשיש לך מספיק ניסיון אז מוכנים להקשיב לך גם כשאתה יוצר תוכנית משל עצמך.
מה זה RESTART?
RESTART היא סדרת רשת סלולרית שמצולמת כולה בקלוז אפים ומיועדת באופן ספציפי למסך האינטרנט או למסך הסלולרי. היא מורכבת מפרקים קצרים שערוכים בקצב גבוה תוך שמירה על מספר עלילות במקביל וסיום קליפהאנגרי לכל פרק (כמעט). העלילה עוסקת בצעירים בני עשרים ושלושים בעיר הגדולה שמבינים שכשמגיע הזמן להתחיל את החיים, מסתבר שהם התחילו כבר מזמן. בעצם היא מבוססת ברובה על התרחשויות ודמויות אמיתיות שהכרנו במרוצת השנים.
את ההשראה לפורמט הסדרה קיבלנו מקליפ שנעמה שהם (שותפתי ליצירת הסדרה) ואני ראינו. כשראינו את הקליפ הזה הייתה לנו תחושה שיש כאן משהו מאד פשוט שאפשר גם לספר בו דרמה והוא יהיה פורמט טלוויזיוני ייחודי ברשת.
אבל עדיין קמתם בבוקר והתחלתם לצלם סדרה בלי מימון.
כתיבת טלנובלת נוער כמו תיכון השיר שלנו היא מתגמלת מספיק ברמה הכספית, כך שזה איפשר לנו להשקיע מעט כסף בלעשות את RESTART.
ברמה העקרונית, החלטנו לעשות את הסדרה ללא תמיכה, לבדנו. כתבנו. ליהקנו. גייסנו אנשים מוכשרים וקרובים שרצינו לעשות איתם משהו כבר הרבה זמן. צילמנו. ערכנו. כתבנו מוזיקה. הבנו הרבה דברים בחדר העריכה ועשינו השלמות על מנת לשפר את הסדרה. ערכנו שוב ורק אז התבוננו במה שיצא.
בתחילת הדרך חשבתי שבסוף נעלה את זה ביוטיוב וזהו, אבל כשהראינו את הסדרה הגמורה לאנשים קיבלנו תגובות מספיק טובות בשביל להבין שכנראה יש לנו משהו טוב ביד, ואז הלכנו ישר לאורנג'. הייתה פגישה מאד טובה. הם הבינו את הפוטנציאל של הסדרה ועשו רבות על מנת לשדרג אותה במונחים של הרשת (אנחנו אנשי טלוויזיה במקור ועוד לא ידענו לפני כמה חודשים, את כל מה שאנחנו יודעים על עולם הניו מדיה בכלל ועל פייסבוק בפרט).
למה בארץ עושים כל כך הרבה דרמות (סדרות, סרטים ועכשיו גם סדרת סלולר)?
הרבה? יכולים לעשות הרבה יותר. אני חושב שאם היו מפנים את המשאבים שהערוצים מפנים לריאליטי, גם בכסף וגם בתעוזה ובחזון, היה אפשר לעשות כאן הרבה יותר דרמות וגם יותר טובות ויוצאות דופן.
בודדים הם הכותבים שיכולים לכתוב הכל. לרוב הכותבים יש תחום התמחות אחד או כמה שיותר קרובים ללבם ושיותר קל להם לכתוב אותם. אני למשל, נמשך יותר לאקשן, דרמה ומבנים עלילתיים מורכבים. אנשים אחרים כותבים יותר קומדיות ודרמות סנטימנטליות. כל כותב והקול שלו.
RESTART - בשלוש דקות אפשר להשתנות, אפשר להפתיע ואפשר אפילו להתאהב